הטיפול בזחל טוואי המשי
הזחלים
שלב הזחל נמשך חמישה שבועות. הטיפול בזחלים פשוט
אך דורש התמדה וגילוי אחריות.
הטיפול בקצרה:
לדאוג לאספקת מזון טרייה, לדאוג לניקיון הקופסה.
הטיפול בהרחבה:
את הזחלים נגדל בקופסת נעליים. כאשר הזחלים
בוקעים אפשר בקופסה קטנה, אך כאשר הם גדלים, יש להעבירם לקופסה שיכולה להכיל את
כולם.
נמקם את הקופסה במקום מואר וקריר בלי קרני שמש ישירות.
הזחלים זקוקים לעלי תות טריים מדי יום.
כשהזחלים קטנים הם לא יסיימו את העלים אך עדיין יש להחליפם בעלים טריים. הזחלים לא יאכלו עלים יבשים או עלים ישנים.
כאשר יוצאים לקטוף עלים מהעץ, עדיף לקטוף בעדינות בלי
לפגוע בגבעולים. כמוכן, יש לקטוף רק את הכמות הנחוצה כדי לא לפגוע בעץ.
אחרי שהזחלים גדלים, הם צורכים כמות גדולה של
עלים, בתקופה זו אפשר לקטוף מלאי עלים ליומיים ולבחור בין שתי אפשרויות השימור
הבאות:
·
לעטוף
את העודפים ולשמור במקרר.
·
להניח
את פטוטרת העלים בתוך כוס או כלי אחר עם מים.
יש להכניס לקופסה רק את כמות העלים הנחוצה כדי
למנוע הצטברות של פסולת ולכלוך.
רצוי לנקות את הקופסה לפחות פעם בשבוע
באופן הבא:
·
מכניסים
לקופסה עלי תות טריים.
·
מחכים
שהזחלים יטפסו על העלים.
·
מרימים
בזהירות את העלים עם הזחלים ומניחים אותם על השולחן או על מגש.
·
לפני
שמעבירים את העלים המיובשים ואת הפסולת לפח, לבדוק שלא נשארו זחלים המשילים את
עורם שנשארו מאחור.
·
חשוב
לנקות את הקופסה בזמן כי שאריות העלים עלולות להירקב בקופסה ולהעלות עובש.
ההתגלמות
דרכים לזיהוי זחל לפני התגלמות:
·
הגיע
לגודל מלא.
·
מפסיק
לאכול.
·
מרוקן
את המעיים.
·
הופך צהבהב
– זחלים שעדיין בשלבי הגדילה בעלי גוון
ירקרק בגלל העלים שהם מעכלים.
·
הזחל
מתחיל לטוות חוטי משי בפינת הקופסה או בין העלים.
אפשר לתת לזחלים להתגלם בקופסת הנעליים אך אפשר
להקל עליהם בתהליך המפרך של טוויית הגולם:
·
אפשר
לקחת את הקרטון העגול שנשאר בסוף גליל נייר טואלט, לגזור אותו ל3-4 עיגולים ולפזר
אותם בקופסת הנעליים. לזחלים קל יותר למצוא נקודות אחיזה בשוליים של הגליל ולטוות
פקעת גדולה בקלות.
אחת
הדרכים המקובלות יותר בשנים האחרונות היא שימוש בתבניות ביצים מקרטון, בהן מניחים
את הזחלים המתגלמים. אך שימו לב שכיום משרד הבריאות מזהיר מסלמונלה המצויה על
התבניות וגם חימום התבנית בתנור לפני השימוש לא מונע את הסכנה בשימוש בתבניות.
ולכן אין להשתמש בתבניות ביצים לשום מטרה.
לאחר
שהזחל החליט על מקום ההתגלמות, הוא טווה את המשי סביב עצמו עד שלא ניתן לראות את
הזחל וחוטי המשי נדבקים.
תהליך
השינוי מזחל לפרפר בתוך הפקעת מתרחש במשך כשלושה שבועות. בסוף התהליך בוקע מהגולם
פרפר.
הפרפר
זהו
השלב האחרון של חרקים מסדרת פרפראים. במקרה של טוואי המשי, שלב זה נועד אך ורק
לרבייה. בשלב זה, פרפר טוואי המשי לא יכול לאכול או לשתות (גפי פה מנוונים)
וגופו מותאם רק לרבייה.
הגחת
הפרפר מהפקעת
הגחת
הפרפר מהפקעת מתרחש, לרוב, בשעות המוקדמות של הבוקר. כדי להגיח מהפקעת הפרפר מפריש
אנזים שממיס את חוטי המשי ומייצר פתח צר בפקעת, דרכה הפרפר מגיח.
לאחר
יציאתו מהפקעת, הפרפר מותח את כנפיו ומייבש אותן תןך כדי רפרוף מהיר. טוואי
המשי איבד את יכולת התעופה שלו ולפיכך לא יתעופף מחוץ לקופסה.
בשלב
ההגחה מהפקעת, הפרפרים מתיזים נוזל ורוד. אלה השאריות שנוצרו בגופו בעקבות המעבר
מזחל לפרפר. רצוי להרחיק את הפרפר מפקעות אחרות כדי שלא יתלכלכו.
רצוי
להעביר את הפרפרים נקיים והיבשים לקופסה נקייה עם דף נייר בתחתית הקופסה. על הדף
תוכל הנקבה להטיל ביצים שיידבקו בקלות ויהיה קל לשמר אותן לעונה הבאה.
זכר
או נקבה?
במבט
ראשון נראה שאין הבדל בין הנקבות לבין הזכרים אך יש מספר דרכים להבדיל:
·
לנקבה
יש בטן גדולה (מלאה ביצים).
·
לזכר מחושים
גדולים יותר מהמחושים של הנקבה.
הזדווגות והטלת הביצים
זמן קצר מרגע ההגחה מהפקעת, הפרפר הזכר מחפש נקבה
והם נצמדים בקצות הבטן. הנקבה מטילה את מרבית הביצים ביום הראשון של ההזדווגות. עם
גמר ההטלה הפרפרים מזדווגים שוב. תהליך זה ממשיך מספר ימים עד שהפרפרים מתים מחוסר
נוזלים ומאפיסת כוחות.
אם יתמזל מזלכם, תוכלו לראות את הנקבה מטילה
ביצים: היא מותחת את צינור ההטלה מחוץ לגוף ומדביקה ביצה אחר ביצה. בשעת ההטלה
הביצים בצבע צהוב, אך כעבור יום צבע הביצים
המופרות משתנה לאפור-סגול. ביצים בלתי מופרות נשארות צהובות ומהן לא יבקע
זחל בעונה הבאה.
נתראה בקרוב,
צוות החווה החקלאית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה